מבוא בעת האחרונה נהוג לטעון כי הדילמה המדינית והמוסרית העיקרית שבפניה ניצבת כיום מדינת ישראל היא הצורך לבחור בין שני העקרונות המכוננים של תרבותה הפוליטית : המחויבות הפרטיקולריסטית למדינה יהודית מכאן והמחויבות האוניברסליסטית לדמוקרטיה מערבית מכאן . העיקרון האחד מבטא לכאורה את הרצון במדינת לאום הומוגנית , באמצעות הדרתם של הפלסטינים מאזרחות שווה , ואילו השני נועד לספק את השאיפה לדמוקרטיזציה , כאשר ישראל תהפוך להיות מדינת כל אזרחיה ( ראו עיוני משפט ; 1995 מאוטנר ואחרים ; 1998 מרגולין ; 1999 גביזון ; 1999 דוד . ( 2000 התיאור הפורמליסטי הקיצוני של שני העקרונות המדיניים ושל המצדדים בהם מדגיש את העוינות ההדדית המושרשת שבה הם שרויים , ומטשטש את המתחים הפנימיים המלווים כל אחת משתי העמדות . את הצד היהודי בנוסחה היהודית דמוקרטית מסבכת הסתירה בין הציונות כתנועה לאומית חילונית , השואפת להגדרה עצמית לעם היהודי , לבין היהדות הן כמסורת דתית והן - בגירסתה האורתודוקסית - כדת מדינה * . ההבחנה היהודית דמוקרטית אף מסווה את הריבוד האתני השיטתי של היהודים בישראל . גם משמעותה של הדמוקרטיה רחוקה מלהיות מובנת מא...
To the book