ו

ולאה גולדברג לאידל פרסמן המכתב המקורי ב"גנזים" תל אביב 1 . 10 . 52 נספחים ו - ' ז ' לעמודים 238-309 וכן לעמודים 389 , 370 , 351 , 344 , 341 פרסמן היקר , עוד מירושלים , כשלא הצלחתי להיפגש אתכם ( טלפנתי פעמיים ולא היה איש בבית ) אמרתי לכתוב לך מכתב , אלא שלא יצא הדבר אל הפועל , כי רוב הזמן הייתי עייפה ביותר ולא הרגשתי עצמי בטוב . אותו כאב ראש שתקפני בבואכם היה רק התחלה , אחר כך כמעט כל העת לא הייתי בקו הבריאות . שמעתי מפאולה אשכלת שאתם נהניתם משבתכם בירושלים מאוד , ושמחתי על כך . אנחנו חזרנו לתל אביב זה כשבועיים . ובעצם , טוב לי השנה בבית יותר מאשר מחוצה לו . למכתבי זה יש מטרה נוספת על דרישת שלום , ומטרה כזאת הלא היא בדרך כלל - בקשה . אני נתתי את כתובתך ואת המלצתי לאחד ממכרי שרוצה ללמוד עברית , ואני משערת שבעוד איזה זמן הוא יתייצב לפניך ויבקש להיות תלמידך . זהו דבר פשוט ביותר . אך רציתי להסביר ולספר לך כמה דברים על האיש הזה , כדי שיקל הדבר על שניכם , כי הבחור הוא ביישן מאין כמוהו , וייתכן שהרושם שהוא עושה וחוסר יכולתו לדבר על עצמו עלולים להטעות אותך . ובכן , אם יבוא לפניך איש צעיר למדי ...  To the book