מעמדה של "זכות השיבה" במשפט הבינלאומי

מעמדה של "זכות השיבה" במשפט הבינלאומי האם למרות הבעייתיות במעמדה של תביעת השיבה כתביעת זכות מוסרית , ניתן לבסס אותה כזכות משפטית על פי המשפט הבינלאומי ? זכות השיבה נחשבת לחלק מן הזכות לחופש תנועה . אמנות בינלאומיות ניסחו חופש זה כחופש לנוע ולבחור מקום מגורים בתוך כל מדינה , זכותו של כל אדם לעזוב כל ארץ , לרבות ארצו , ולשוב אל ארצו . ואולם , קיימים הבדלי נוסח המתייחסים בעיקר לשאלה אם יש לפרש את המונח "ארצו" כמדינת האזרחות בלבד , או גם כמדינה שבה התגורר האדם מגורי קבע . ההבדלים מתייחסים גם למגבלות הלגיטימיות שניתן להשית על זכות זו , או לשאלה האם האיסור חל רק על שלילתה השרירותית . ברור , מכל מקום , כי זכות זו קשורה קשר הדוק לשאלת זכותה של מדינה לגרש את אזרחיה , או למנוע את שיבתם . כלומר , ההקשר הרגיל הוא ההקשר של אזרחי מדינה שמבקשים לשוב אל מדינתם . האמנות הבינלאומיות מתירות למדינה להגביל את זכות השיבה של אזרחיהן בנסיבות מסוימות : בין אם בהרשאה הכללית לגרוע מהוראות האמנה ( בשעת חירום , למשל , ( בין אם במגבלות כלליות או ספציפיות שהיא רשאית להטיל על חופש התנועה ( כדי להגן , למשל , על ביטחון...  To the book