שיבה כזכות מוסרית

שיבה כזכות מוסרית את תביעת זכות השיבה יש לבחון , ראשית , מן הפרספקטיבה המוסרית . האם תביעה זאת נסמכת על אינטרס שמהווה בסיס לראיית האחרףם ) כבעל ( י ) חובה ? מובן שסבל כבד נגרם למי שעקר / נעקר מביתו בעת מלחמה , ולא ניתן לו לשוב אליו . בין השאר נפגעות זכותו של אדם לשוב אל ארצו , וזכות הקניין שלו , שיידונו בהמשך . עם זאת , הטענה היא כי לפלסטינים נגרם ב ' 48 לא רק סבל , אלא גם עוול . טענה זו אינה בלתי בעייתית . ההצעה לחלק את הארץ בין שני העמים היושבים בה , היתה פרי הרצון לפתור את הפרובלמטיקה של "צדק מול צדק , " שהתגלמה בשטחי ארץ ישראל המנדטורית * עד להקמת מדינת ישראל . העובדות ההיסטוריות בעניין זה ידועות : היישוב היהודי קיבל את החלטת החלוקה , ואילו הפלסטינים דחו אותה , ופתחו במלחמה שבה הובסו . דחייה זו - על תוצאותיה הטרגיות לפלסטינים כיחידים ולעם הפלסטיני כקולקטיב - איננה מצדיקה , כמובן , כל פעולה שנעשתה לאחר מכן במסגרת המלחמה , גם אם במתכונתה דאז היה קושי של ממש להבחין בין אוכלוסייה אזרחית ללוחמת . אולם גם אם שאלת האחריות מחייבת להפריד במידה מסוימת בין המנהיגות לבין העם או התושבים , אי ...  To the book