הגבלת הגירה תוך הסתמכות על טיעוני נזק

הגבלת הגירה תוך הסתמכות על טיעוני נזק את הטיעונים המסורתיים המשמשים להצדקת הגבלות על הגירה ניתן לכנות טיעוני נזק : ההנחה המשותפת להם היא כי ההגבלה המוטלת הכרחית כדי להגן על ילידי / אזרחי המדינה מפני נזק שייגרם להם על ידי הגירה חופשית . האופנים שבהם נטען כי האזרחים יינזקו משתנים מטיעון לטיעון - רמת שכר , רווחה , ביטחון וקיום רוב תרבותי . למעשה , שלושת סוגי הטיעונים הנפוצים תואמים לשלושת תפקידיה המסורתיים של המדינה , הגנה על שלום האזרחים , מערכת רווחה מתקנת וטיפוח תרבות לאומית ( במקרה של מדינת לאום . ( שבמיעוט . במקרים המעטים שבהם אכן נשקפת סכנה לאזרחים , אין ספק כי ההתגוננות מפניה - גם בדרך של מניעת כניסה מזרים - היא זכותה וחובתה של המדינה כאחת . האם ניתן לומר כי שיקולים של ביטחון הציבור כטעמים להגביל הגירה הם פסולים מאחר שהם מהווים אמצעי ענישה מניעתי ? אחד ממאפייניו של משטר חוק וסדר - באמצעותו מגינה ממשלה על אזרחיה מפני אלימות - הוא כי הענישה באה לאחר ביצוע העבירה . יש הטוענים כי ההנחה שהמהגרים יהיו מעורבים בפעילות פלילית איננה מצדיקה את מניעת הגירתם . גם אזרחים ילידים עשויים להוות סיכ...  To the book