העדפה מול חוסר־פניות

העדפה מול חוסר פניות העדפה של בני הלאום או בני אזרחים על פני זרים , מתנגשת עם הדרישה הליברלית לנייטרליות ולהיעדר משוא פנים . ניתן לראות התנגשות זו בהתנגשות בין שתי אינטואיציות מוסריות : זו אשר מתבטאת בציווי המוסרי "עניי עירך ועניי עיר אחרת , עניי עירך קודמיך , וזו הקובעת ni הצדק הוא עיוור . המדינה הליברל דמוקרטית נדרשת להתייחס אל אזרחיה כאל שווים , ולהעניק להם יחס שווה . אנו מצפים ותובעים ממוסדות דמוקרטיים כי יעניקו יחס שוויוני לכפופים להם . העדפה מנוגדת לחלוטין לנורמה זו . ועם זאת , גם מדינות ליברליות מעדיפות את אזרחיהן על פני אזרחי מדינות זרות , וטוענות כי האיסור להעדיף תקף רק בין אזרחים , ולא בינם לבין זרים . בין זכויות היתר של האזרחות ניתן למנות את הזכות הקבועה להיכנס למדינה , זכויות ההשתתפות הפוליטית ( לבחור ולהיבחר ) וחסינות מפני גירוש . רוב ההוגים שמנסים לבסס העדפה זו פונים לתורות של לאום וקהילה . לטענתם , הקהילה הפוליטית איננה נקבעת באופן שרירותי , אלא מגלמת יחסי קירבה בין חבריה , בדומה למשפחה או ליחידות קירבה אחרות . כאשר שני נערים טובעים ואחד מהם הוא בנך , הרי אם אינך חש קודם...  To the book