הבחנה מול אפליה

הבחנה מול אפליה בתנאים הרגילים של תורת הצדק , ניתן להצדיק את חוק השבות כחוק שמכונן סיטואציית הקמה של מדינת לאום . משהסתיים שלב זה , נדרשת מדינה ליברל דמוקרטית ליחס שווה כלפי כל אזרחיה * . המשך קיומו של חוק השבות , מעבר לשלב הכינון , עשוי אפוא לבטא אפליה פסולה . ההנחות העומדות ביסודו אינן עולות בקנה אחד אפילו עם העמדה הרואה במדיניות הגירה מגבילה ביטוי לזכותה הריבונית של המדינה , היות שהחוק מפלה גם בין אזרחים , לא רק בין מהגרים בכוח . אם ניתן לבסס את הזכות להגר , הרי שהנימוקים הקבילים לסירוב לקבל מהגרים צריכים גם הם להיות ממשפחת הזכויות . אסור שתהיה בהם אפליה על רקע מוצא , דת , מין וכן הלאה . אלא שזה בדיוק מה שעושה חוק השבות . חוק האזרחות של מדינת ישראל , בסעיפי ההתאזרחות שלו , מעמיד בפני המבקשים להתאזרח בה שורת תנאים שכל אדם יכול , בעיקרון , למלא . לעומת זאת , התנאי היסודי של חוק השבות - היות יהודי - אינו נגיש לכל . תפיסת היהדות כדת מקילה יחסית על העמידה בתנאי זה , שכן אופציית הגיור פתוחה . השתייכות לאומית לעם היהודי נגישה פחות , שהרי מלבד הגיור אין בנמצא מנגנונים להצטרפות ללאום היהודי ...  To the book