הביקורת על חוק השבות כהעדפה מתקנת

הביקורת על חוק השבות כהעדפה מתקנת גנז מותח ביקורת על הצגת חוק השבות כאמצעי להעדפה מתקנת מנקודת מבט אחרת . לטענתו , אחד התנאים למתן העדפה מתקנת הוא שהקיפוח נעשה על בסיס תכונה שאיננה רלוונטית ליתרון או למשאב החברתי שאותו מעניקים . למשל , אין בהיות אשה או היות שחור דבר רלוונטי לקבלה לעבודה בעריכת דין ( לידה , לעומת זאת , רלוונטית לקבלת מענק לידה . ( הנחה נוספת היא כי האפליה משרתת עניין לגיטימי . והנה , כאשר נוקטים העדפה מתקנת על בסיס לאומי , התיקון שניתן הוא דווקא חיזוק ההשתייכות הלאומית , שלכאורה לא אמורה להיות רלוונטית : מי שמצדיק הפליות בהפליות מתקנות חייב לכפור , מכוח עצם המשמעות של מושג ההפליה המתקנת , בכך שיש קשר בין ההשתייכות לקבוצה המופלית לבין מהות האינטרס שחבריה מופלים בו לטובה ; הוא חייב לכפור בכך שהאינטרס הזה הוא אינטרס שיש להם בגין שייכותם לקבוצה המופלית . התשובה לביקורת זו יכולה להיות פשוטה י בעולם שלא נענה לתביעותיהם הלאומיות של היהודים , הם לא קיבלו הזדמנות לממש את הגדרתם העצמית בשל יהדותם a והיות יהודי היא תכונה שאיננה רלוונטית ליתרון המחולק , שהוא הגדרה עצמית ( שהרי מני...  To the book