חוק השבות כאפליה אסורה

חוק השבות כאפליה אסורה במדינות המעניקות אזרחות מתוקף דין הדם , כניסה למדינה היא תנאי לקבלת אזרחות עבור זרים שאינם בניהם של אזרחים . הדרישה לתקופת תושבות בטריטוריה כתנאי לאזרחות הינה ממלכדת : כדי לעמוד בתנאי זה חייב הזר לקבל קודם כל רשות להיכנס לטריטוריה . הרשאה זו , או שלילתה , הן בסמכותה של כל מדינה על פי חוקי ההגירה שלה . שלילת זכות הכניסה , אם כן , הוא המחסום הראשון שתציב מדינה בפני המבקשים להגר אליה . מי שכבר נכנס למדינה , נהנה במידה מסוימת מזכויות ויתרונות כתושב , אך לא מזכויות מלאות כאזרח . חוקי הגירה דנים למעשה בשני העניינים גם יחד : כניסה והתאזרחות . עם זאת , עיקר הדיון מבחינת התיאוריה הליברלית הוא בהתאזרחות , שהיא המבחן לעקרונות הליברליים . כמעט כל מדינה מתירה כניסת זרים כאשר היא זקוקה להם ככוח עבודה , למשל . כל עוד הם במעמד של תושבים אין להם זכויות מלאות . ההתאזרחות - התהליך שהופך אותם לחברים שווי זכויות - היא הבעייתית מנקודת מבטה של המדינה . אסא כשר טוען כי חוקי הגירה והתאזרחות מבטאים עמדות , חילוקי דעות וסדרי עדיפויות פנימיים , הנגזרים מאופיה של הקהילה הפוליטית כפי שהיא תו...  To the book