רקע היסטורי

רקע היסטורי חוק השבות אושר בכנסת , פה אחד , בכ' בתמוז תש"י . קדמו לו , ולהצעת חוק האזרחות הצמודה לו , שבע עשרה הצעות חוק . ככלל , שמר משרד המשפטים בהצעות אלו על שוויון זכויות לאזרחים יהודים ולא יהודים . בדברי ההסבר להצעת החוק השבע עשרה , נאמר במפורש כי החוק נמנע מהפליות , אינו מפלה מטעמי גזע , לאום , דת , שפה או מין , ואינו מבדיל בין יהודי ומי שאינו יהודי אלא כדי להקל על עלייה יהודית . החוק המוצע מושתת על עקרונות מדיניים ומשפטיים המוכרים במשפט העמים המודרני . הוא רואה באזרחות את הקשר המשפטי בין האדם למדינתו . לפיכך אין האזרחות הישראלית תלויה בהשתייכות לעם היהודי או לדת היהודית או לתנועה היהודית הלאומית . ומאידך אין ההשתייכות הזאת מספיקה כדי להקנות את המעמד של אזרח ישראלי . עמדה זו הסתמכה , בין השאר , על חוות דעתו של פרופ' בנימין אקצין , שייעץ לא לסגת מן המושג המודרני של אזרחות כוללת אל עמדה , שבמפורש או במשתמע שבה אל העיקרון הגזעי כקובע את זכויותיהם וחובותיהם של בני אדם . משרד המשפטים אימץ חוות דעת זאת אך הוסיף כי עם זאת "לא התעלמו מחברי ההצעה מהצרכים המיוחדים ומהמטרות הנעלות של עלייה ...  To the book