|
|
13 בובה בגשר אלנבי " בן דודי מרבת עמון בא לבקר אותי ליום הולדתי " , כותב רג'א שחאדה בספרו 'הדרך השלישית " . ' במשך יומיים לאחר שהגיע לא וחדל מלקלל אותי , והאשים אותי בכל מה שקרה לו כשרוצה את גשר אלנבי בבואו מירדן . זעקות ילדים בשעה שהופשטו כדי לערוך חיפוש על גופם ; מראה גופה המועברת לקבורה בגדה המערבית , ושהוצאה מארונה לשם בדיקה בטחונית ; סרחון רגליהם של הנוסעים לאחר שעות של המתנה לנעליהם , האמורות לחזור מבדיקת הרנטגן ; היללות קורעות הלב של האם , שבנה בן ה 14 נלקח לחקירה ועדיין לא הוחזר . כל אלה והשעות הארוכות שמחכה כל אחד עד שייקרא שמו " . צריך ללכת ולראות בעיניים . הכצעקתה . חמסין . מרחוק , יריחו מעולפת מאחורי צעיף דק של בוהק ואבק , חגה בעיגול עצל על קרקעית העולם והזיכרון : יריחו . בדרך אליה - מחנות הפליטים האבסורדיים , עיי חורבות של עיי חורבות , ומסלול מיוחד לאופניים בצד הדרך , משהו אירופי כזה , וצעירים הולכים לאורכו ומשננים את תלמודם , לא משום שהם אוהבים כל כך את הלימוד בחוץ , אלא מפני שבבית צפוף מדי , ובחור נמרץ מדווש על אופניו , ומאחוריו , בארגז קרטון , כמה אפרוחי תרנגולת , שקצת...
To the book |
|
|