6 הרוח הצהובה ויש גם פליטים שנעשה להם נם , והושבו לאדמתם . מעשה כזה , של חסד בלתי מובן , אירע להם ליושבי הכפר בוואדי אלפוקין : בשנת 48 נעקרו מכפרם , ועשרים וארבע שנים התגוררו במחנות פליטים , ואצל קרובי משפחה רחמנים , או בשכירות , בבתי זרים , ביריחו ובדהיישה ובחוסאן ובעמאן , ולפתע , בשנת , 1972 זקף איזה קיסר עלום את אגודלו , וניתנה הפקודה "להשיב , " ! והם שבו לכפר שממנו נעקרו , והם אולי היחידים שזכו כך לחזור מחיי פליט אל חיי אדם , ויכולים להעיד על ההבדלים , ויכולים לומר משהו על הסיכוי לפיוס ולסליחה . נסעתי לשם . ואדי אלפוקין הוא עמק דשן , כולו מ ^ זקה : המעיינות בו נובעים , האדמה פוריה ונדיבה , ולכל תושב בו בריכה לאגירת מי המעיין , וחלקות הירק שופעות תנובה , וכרמי זית נטועים בו , ומשוכות גפנים מתנהלות לאורכו , כתף אל כתף . ובראש ההר שמעל לוואדי - יסודות העיר ביתר , והתנחלות בית"ר עלית . לאחר מלחמת העצמאות היה הוואדי מרכז להתנכלויות לפטרולים של צה"ל , שעברו בסמוך , ליד הגבול , ולאחר כמה פעולות תגמול ניטש הכפר , ותושביו נפוצו . כמעט כל בתי הכפר פוצצו , והחורבות מלבינות עד היום על צלע הווא...
To the book