ק' צטניק וה"סטאלגים"

ק' צטניק וה"סטאלגים" שני דגמי ספרים שדנים במחנות ריכוז של הנאצים זכו להצלחה מסחרית בשולי התרבות העברית — הכוונה לספריו של ק' צטניק ( יחיאל דינור , ( מתעד בלתי נלאה של זוועות מחנות ההשמדה , ולחוברות הסטאלג הפורנוגרפיות , שתיארו עינויי מין סאדיסטיים במחנות שבויים . הם מוזכרים יחד בעיתונות התקופה , לעתים גם במחקרים היסטוריים ( למשל ע' ברטוב , ( 1999 ובשיחות שניהלתי עם אנשים על הספרים שקראו בחשאי הוזכרו אלה ואלה בנשימה אחת . מבחינה ספרותית מדובר , כמובן , בשתי תופעות נפרדות , או אולי בשני פנים של אותה תופעה ; מבחינה משפטית , אם להשתמש בקריטריונים שפותחו בשנות החמישים המאוחרות , המטרה המוצהרת של ק' צטניק לא היתה לכתוב ארוטיקה אלא לתאר בצורה ריאליסטית את הנעשה במחנות , גם אם הדבר היה כרוך בתיעוד של מין וסאדיזם , ולפיכך כתיבתו נכנסת לקטגוריה של ריאליזם ארוטי . כוונתו של ק' צטניק לא היתה בשום אופן לכתוב ספרות מגרה . אך לא תמיד מתבצעת הקריאה על פי כוונת המחבר , ובגלל מצבה המיוחד של הספרות הארוטית בתרבות העברית מצאו עצמם ק' צטניק וה"סטאלגים" בנישה אחת בתרבות השוליים הישראלית של שנות השישים , ממש...  To the book