מדיניות כור ההיתוך

מדיניות כור ההיתוך היהודי החדש היה אמור להיות אדם חילוני משכיל ומודרני , כלומר אשכנזי . העולים מן המזרח היו היפוכו של דימוי זה , לפחות בעיני העולים מאירופה : דתיים או מסורתיים ולא משכילים . עד מהרה הפך הכינוי האליטיסטי "צבר" שם נרדף לצעיר אשכנזי ( רצוי , אך לא הכרחי , יליד ( pxn שעבר את המסלול הדרוש של בית ספר ראוי , תנועת נוער , הכשרה בקיבוץ , פלמ"ח ( אלמוג ; 161-157 , 2004 וראו מאמרו של יחיעם וייץ . ( 22 . 12 . 2003 pxm הדברים החמירו עם התגברות העלייה מארצות המזרח לאחר קום המדינה . ( 1953-1948 ) ההנהגה לא היתה ערוכה לקליטת מספרים כה גדולים של עולים . היא גם היתה מודעת לנתק עם העולים המזרחיים . גם כשהוקמה מחלקה מיוחדת לטיפול בעולים מארצות המזרח , לא ידעו את מי לכלול בה , ולנוכח המספרים הגדלים אף נוצר חשש מהפיכת העדות האשכנזיות למיעוט ( ראו התבטאויות של זלמן ארן ושל בן גוריון הקובלים על חוסר שפה משותפת עם הבאים , כפי שהם מצוטטים אצל שגב . ( 170 , 1984 בין אם היו מארצות שבהן ספגו מתרבות אירופה ובין אם לאו , העולים הוגדרו בנחשלים , והשיטות להטמעתם בכור ההיתוך כללו צעדים תוקפניים וכפייתיי...  To the book