חוקי התועבה החוק המנדטורי בארץ ישראל לא ביטל את החוק העות'מני , אלא הכניס למסגרת החקיקה הפלילית , בשנת , 1936 את הפשעים "המקובלים" בחוק הבריטי בתחום המוסר והמין : אונס , הומוסקסואליות , יחסי מין עם קטינים , יחסי מין עם בעלי חיים , מעשים מגונים , היחשפות בפומבי , פשעים הקשורים לזנות ובתוכם הסעיף האוסר על פרסום חומר תועבה . על בסיס הגדרתו של השופט קוקברן במשפט נגד היקלין מ , 1868 חומר תועבה , בניסוח העברי , מוגדר כך י "חומר שיש בו מגמה להשחית את הרוח ואת המוסר של אלה שלידיהם עלול הוא להגיע . " אסורים , על פי סעיף 179 של החוק הפלילי העברי " , מכירה , החוקה , הדפסה , העתקה , השכרה , הפצה והצגה של חומר תועבה , מודפס או כתוב ביד , ולא תמונות תועבה , תצלומים , איורים או דוגמאות , או כל חפץ אחר שעלול לגרום להשחתת המוסר . " וזו לשון סעיף 179 וההוראה שמחליפה אותו , המופיעה בסעיף 214 לחוק העונשין ( תוס' , 1936 , 1 עמ' : ( 263 כל אדם — המוכר או המחזיק ברשותו לשם מכירה , השכרה או הפצה , או המדפיס או מעתיק באופן אחר לשם מכירה , השכרה או הפצה כל חומר תועבה , בין בדפוס או בכתב , או כל תמונת תועבה , צ...
To the book