פרק רביעי שישה צבעים - קולות רבים

פרק רביעי שישה צבעים - קולות רבים חמישה צבעים היו בסט העטים שקיבלתי במכון המחקר בפילדלפיה , שם עיבדתי את הראיונות . נאלצתי להוסיף עליהם את הגוון הכסוף של העיפרון , כדי שיהיו בידי שישה צבעים שונים . שישה מסמנים אלה , אמורים היו להבדיל בין הנושאים השונים שעלו בראיונות . מספרם השרירותי של העטים שהיו ברשותי יכול , לכאורה , ללמד על כך שלחומר ( דברי המרואינות ) יש דרישות משלו , והוא תובע ממני שישה מסמנים לצירים התימטיים המצויים בו . אולם ברור כי מיונו של חומר כלשהו איננו נתון , מתבקש או נובע מאליו . הקריאה התימטית , החיפוש אחר צירי נושא בחומר הראיונות דומה לסריקת יומני שדה אנתרופולוגיים התרה אחר דפוסי התנהגות החוזרים על עצמם . ההבדל המשמעותי ביותר בין הסוגות הללו הינו הכמות : הימצאותם של הרבה ( ארבעים ) סיפורים מקבילים ושונים , שנבנו סביב לשאלה יזומה אחת . אנתרופולוגים עורכים ראיונות על כל סוגיהם : פתוחים / מובנים , יזומים / מזדמנים , רצויים / כפויים וכדומה . ראיונות אלו נארגים אל תוך הכתיבה בצורות שונות , המעצבות את מיקומם של הדוברים והמאזינים ואת תוקף הדברים ורישומם . במתודה הקלטית מובלעים...  To the book