|
|
יג . חטא , תשובה , כפרה ותפילה עד כאן על סבל ועל אשמה כרגשות דתיים בין אישיים שמקורם בזיקת יחידים לאלוהיהם היחיד . אולם אם האחריות לרע נובעת מזיקת היחידים לאלוהיהם , ואם אחריות זו חלה לא רק על עוולות שנעשו בזדון או בשוגג , אלא גם על מחדלים שבאי מניעת עוולות שנגרמו בגלל סדריה המוסריים החסרים או הלקויים של החברה הבלתי שוויונית בחלוקת משאבי הקיום וכל תנאיו , הרי שהאחריות לרע מתבטאת לא רק ביחסים שבין אדם לחברו , ולא רק ביחסים שבין אדם לעצמו ( הכרת כבודו העצמי , הנבחן על ידו על פי צדקת מעשיו עם הבריות ) אלא גם ביחסים האינטלקטואליים והרגשיים הישירים המתקיימים בין אדם לאלוהיו . היבט אחד של יחסים אלה כבר נבחן לעיל בדיון על רעיון הבריאה וההתגלות , הוא ההיבט של פניית אלוהים אל האדם לכונן בו את תודעתו המוסרית ולצוותו . עתה ראוי לבחון את ההיבט הנגדי , זה המשלים את זיקת הגומלין בפניית האדם לאלוהיו בתפילה ובשאר המצוות שבין אדם למקום . אבן , גם היבט זה של ה"קורלציה" בין אלוהים לאדם מהווה לדעת כהן השלמה על מוסרית למוסר . גם הוא מבטא את יחסו של כל יחיד אנושי אל יחידו של עולם בלי שתפקע זיקתו לחברת רעיו ...
To the book |
|
|