|
|
יא . בריאה והתגלות רעיון הקורלציה פתח לפני כהן את הדרך להשלים את עקרון הראשית שכונן את הלוגיקה של מדעי הטבע מנקודת הראות של פילוסופיית הדת : מה שנבצר מן ההסתכלות הטרנסצנדנטלית של קאנט , התופשת את אלוהים כאידיאל טרנסצנדנטי מן הפרספקטיבה של תבונת האדם , נתאפשר בדיאלוגיקה של כהן : השלמת הפרספקטיבה הקאנטייאנית בפרספקטיבה הנגדית שהוצעה על ידי שפינוזה , זו של אלוהים אל יקומו , אך לא כהסתכלות עצמית אינהרנטית — כמתחייב מן הפנתיאיזם — אלא כהסתכלות טרנסצנדנטלית נגדית . על ידי כך חזרו אידיאות הבריאה וההתגלות להיות אידיאות יסוד של פילוסופיית הדת , שתחומה המיוחד אמנם נגדר בדרך ההפנמה הדיאלוגית , המושגת בתבונה האנושית , של ההסתכלות בעולם ובאדם מפרספקטיבה אלוהית . רעיון הבריאה קודם לרעיון ההתגלות . הוא מתייחס ליקום כולו ולאדם כחלק ממנו , והוא מהווה תנאי להתגלות שאותה הגדיר כהן כבריאה שנייה : "בריאת האדם בתבונה . " הרעיון של בריאה "יש מאין" במשמעות שנתן לו הרמב"ם , אם כי בתהליך מושגי שונה , התחייב לדעת כהן מרעיון ייחוד האלוהים בהסתכלות מן הפרספקטיבה האלוהית . מפרספקטיבה זו ממצה רעיון הבריאה את משמעות ...
To the book |
|
|