|
|
ז . בין "הדת בגבולות התבונה בלבד" לבין "דת התבונה ממקורות היהדות" קאנט דן בתורת האלוהות הפילוסופית כסוגיה מטא פיסית , מטא אתית ומטא אסתטית במסגרת שיטתו הפילוסופית הכוללת . הוא הקדיש , כזכור , דיון בפני עצמו גם ל"דת בגבולות התבונה בלבד . " אולם לא היה בו תוספת על הכרת האמת באף אחת מן הסוגיות הללו , אלא מאמץ ביקורתי לצמצם את הנזק שהדת גורמת לקדמה המדעית , המוסרית והפוליטית תוך כדי מילוי התפקיד החינוכי שניטל עליה בתולדות האנושות עד שתגיע כולה למעלת תבונה . פירוש הדבר שסוגיית היחס בין אדם לאלוהים התמצתה בפילוסופיה של קאנט מן הפרספקטיבה האנושית : השאיפה להגשמתו של אידיאל טרנסצנדנטי , ואילו טענת הדת שהיא מציגה על יסוד התגלות את יחס האלוהים לאדם בבוראו , כמקור תבונתו וכמצווהו , הוכחשה על ידו מכל וכל . האם אימץ כהן את השקפת קאנט על הרת כאשר פיתח את שיטתו בתחומי הלוגיקה , האתיקה והאסתטיקה ? במחקר על התפתחות שיטתו רווחת , כאמור , תשובה חיובית לשאלה זו , אך דומה כי יש מקום להטיל ספק בדיוקה . העובדה הביוגרפית היא מכל מקום שבניגוד לקאנט , שהתנגד לדת , ראה כהן את עצמו לאורך כל דרכו כיהודי בדתו , ונת...
To the book |
|
|