פרק שלישי הפילוסופיה המדינית של תנועת ההשכלה הלאומית במזרח אירופה

פרק שלישי הפילוסופיה המדינית של תנועת ההשכלה הלאומית במזרח אירופה הגרמנית . אולם היא לא יכלה לעמוד בראש סולם העדיפויות . לחניכי בית המדרש לא היתה בדרך כלל הכנה פילוסופית , ובייחוד לא הכנה לפילוסופיה החדשה . ברור שלא יכלו , וגם לא התעורר בהם הצורך , להיזקק לה בשלבים הראשונים של שקידתם על השכלה כללית . הספרות היפה והפובליציסטיקה התאימו יותר למטרות הפצת האידיאלים של ההשכלה בעם ולמטרות המלחמה על הגשמתם . שני הז'אנרים הספרותיים הללו התערבו זה בזה עד שלא ניתן להבדיל בספרות העברית והיידית של אותה תקופה בין הספורת והשירה לבין ההטפה האידיאולוגית והתעמולה הלוחמת . רק יחידים בעלי כישורים אינטלקטואליים נאותים הגיעו להתעניינות בפילוסופיה החדשה . הם למדו בכוחות עצמם והתחילו בכלים שנמצאו להם בבית המדרש . ההתוודעות הראשונה עם הפילוסופיה היתה עדיין דרך הספרות העברית העיונית של ימי הביניים , בייחוד ספר האמונות והדעות לרס"ג , המורה נבוכיםלרמב % "ם וספר העיקרים לר' יוסף אלבו , שבתרומתו מצאו עניין מיוחד , כפי שנראה להלן . כמבוא לפילוסופיה החדשה שימש מורה נבוכי הזמן לרנ"ק . תוך כדי כך למדו גרמנית ומצאו את ד...  To the book