מבוא

מבוא ספרותיים ; וכמובן , התכנים הפילוסופיים בעצמאותם המשוחררת מן הדת . אולם גם החוקרים והוגי הדעות שהעמידו את צירי הדיון החדשים במוקד התעניינותם , לא יכלו להתעלם ממרכזיות הדת בעיצוב גורלו ההיסטורי של העם היהודי ובעיצוב דמות תרבותו בכל תחומיה - ולא רק בעת העתיקה ובימי הביניים , אלא גם בזמנם . התפקיד שקיבלו על עצמם היה לחולל טרנספורמציה של תרבות דתית לתרבות הומניסטית חילונית ; פירוש הדבר הוא שהיה עליהם להתמודד עם בעיות הדת מכל היבטי מפעלם , בין מבחינת האתגר החדש שהתרבות ההומניסטית העמידה לדת ובין מבחינת האתגר שהיא העמידה לתרבות זו השואפת , מעבר לה , להזדהות כיהודית . שנית , הכוונה היא להתמקד בחשיבה שהגיעה אל הרמה הפילוסופית . מה מייחד רמה זו מרמות חשיבה אחרות ? בהמשך נציע לשאלה זאת תשובה מלאה יותר , אך כבר בשלב זה ראוי להדגיש את ההבחנה בין החשיבה הפילוסופית השיטתית - השואפת למיצוי התיאור וההבנה של מכלולי דעת שלמים , על יסוד של תורת הכרה מוגדרת וכללי חשיבה ואימות מוגדרים - לבין סוגי החשיבה האחרים , הנזקקים פחות ( או כמעט שאינם נזקקים ) להעמקה השיטתית על יסוד תורת ההכרה וכללי האימות המחקרי...  To the book