|
|
פרק שלישי לבטי היחס למעגל השיח המדעי הפילוסופי והמוסרי של כלל ישראל והאנושות במאה העשרים ( משנות הרבנים אשלג ודסלר ) מעבר לצורך לבחון מחדש את מגמת ההסתגרות מפני התרבות החילונית לאור ניצחונה נמצא האתגר של הבנתה , פענוח סוד הצלחתה ומתוך כך גם תפיסת מהות השינויים והניגודים הקוטביים שהתגלו בה . בד בבד עם הצלחת התרבות החילונית התעוררו בה בעיות חמורות ועל רקען מחלוקות שהכילו ביקורת פנימית נוקבת על תורפותיה וסכנותיה , בייחוד על הפער בין האידאלים של ההומניזם להגשמתם . הוגי דעות חרדים שהרשו לעצמם להתעמק יותר בהשקפות העולם שנגדן נלחמו יכלו להשתמש בביקורת הפנימית למטרתם . יתר על כן , ניתן לראות בה אות שאין להתייאש מן ההומניסטים : ביקורתיותם מעידה עליהם שנשארו בהם יושר ושאיפה לאמת ועל כן אולי אפשר יהיה לשכנעם ולהחזירם בתשובה . אם הגותו של וסרמן פנתה רק לציבור החרדי , הגותם של אישים כמו האדמו"ר מפיאסצ'נא התחילה לפנות החוצה . הם כתבו בסגנון שיש בו גם כדי לסבר את אוזנם של יריבים . מלבד שינוי הסגנון נדרשה לשם כך שליטה מסוימת בכלי מחשבה מדעיים ופילוסופיים מודרניים . הביטוי מרחיק הלכת ביותר לתפנית בכיוו...
To the book |
|
|