פרק שביעי יצירת התרבות העברית ממקורות היהדות (הגות מפעלו של חיים נחמן ביאליק)

פרק שביעי יצירת התרבות העברית ממקורות היהדות ( הגות מפעלו של חיים נחמן ביאליק ) חיים נחמן ביאליק ( 1934-1873 ) נחשב עוד בחייו לא רק ל"משורר הלאומי" של עם ישראל אלא לגדול יוצרי התרבות העברית במחצית הראשונה של המאה העשרים . לא נאריך בפרטי תולדותיו הנלמדים והידועים . רוב דרכו עשה ברוסיה והמרכז היהודי שבו יצר את מרב יצירתו היה באודסה . בפעם הראשונה ביקר בארץ ישראל בשנת 1909 אך עלה רק בשנת , 1924 אחרי שהתברר סופית שאין סיכוי להמשך חיים יהודיים ברוסיה הסובייטית . ביאליק יצא את רוסיה עם חבורת סופרים עברים בשנת 1922 אך לא עלה מיד אלא הלך לברלין , שעוד התקיים בה מרכז של ספרות עברית . רק כעבור שנתיים עלה והתיישב בתל אביב . האם נכון אפוא לשלב את הדיון במפעלו עם הדיון בצופי דרכו של המרכז בארץ ישראל ? על שאלה זו יש להשיב קודם כול מתוך בחינת האוריינטציה שהוטבעה ביצירתו . כמו כל יוצרי התרבות הארץ ישראלית בעלייה הראשונה , השנייה והשלישית גם שורשי יניקתו של ביאליק היו נטועים בקרקעה של הגולה . הוא היה חניך הבית , העיירה ובית המדרש היהודי המזרח אירופי ( וולוז'ין , ( ואת השכלתו הכללית קנה כאוטודידקט באודס...  To the book