של מגויסים רבים ולנהירתם של המוני עולים חדשים . המשרד ציפה , שבמחצית השנייה של 1949 יימצאו חוכרים למיליון דונם נוספים . ויץ היטיב לבטא את תחושת הישוב לנוכח המהפכה האגרארית האדירה ששינתה את פני הארץ כליל : בתקופת המנדט רכשה הקק"ל אדמות "בפירורים פירורים , " כתב " , אד הנה התחוללה לעינינו תמורה גדולה . רוח ישראל פרצה בתנופה עצומה את המחסומים , כבשה בידיה את מפתחות הארץ ודרך ההגשמה שוחררה מאזיקיה ומשומריה אויביה . עתה , רק עתה , באה שעתו של תיכנון תכניות מחושב ( ... ) האדמה הנטושה לא תשוב לעולם לבעליה הנפקדים . " חוזי החכירה בקיץ 1949 היו בדרך כלל בעלי תוקף של שנה אחת בלבד , משום שהסטטוס קוו המדיני הגיאוגרפי לא הוסדר עדיין סופית מבחינה רשמית . השלטונות ביקשו לפיכד לשמור בידיהם שליטה מלאה על הקרקעות , עד שיושלם התכנון של חלוקתן וכל הצדדים יסכימו עליו , כי רק אז יהיו האדמות הנטושות " בשלות , " מבחינה פוליטית וחוקית , להחכרה למועדים ארוכים , של 49 או 99 שנים . השיקולים העיקריים היו התכנון האזורי והצורך לשמור רזרבה של קרקעות בשביל הישובים החדשים העתידים לקום , והשלטונות חששו , כפי שאפשר ללמוד...
To the book