הערים והעיירות

רק מספר זעום של קיבוצים נפלו בהתקפות הערבים ב , 1948 וכמעט אף לא קיבוץ אחד נעזב על ידי יושביו . ככלל אפשר לומר , שהחברה הערבית בארץ ישראל התאפיינה בפער עמוק וביריבות קשה בין העיר לכפר ו הפלאחים השמרנים עד מאוד הפגינו חשדנות כלפי "דרכי העיר" וחידושיה והיו חדורי טינה ועוינות כיוון שנשלטו על ידי הערים מבחינה כלכלית ופוליטית , ואילו רבים מן העירוניים רחשו בוז לפלאחים . העריםוהעיירות כשליש מן הערבים הפלסטינים התגוררו בערים . ב 17 ערים ועיירות ישבו ערבים בלבד : באר שבע , ח'אן יונס , עזה , מג'דל ( כיוםאשקלון , ( רמלה , לוד , חברון , בית לחם , בית ג'אלא , רמאללה , טול כרם , נאבלוס ( שכם , ( שפא עמר ( שפרעם , ( עכו , ביסאן ( בית שאן ) ונצרת . מקצת הערים האלה , כגון טול כרם , ג'נין , ביסאן ושפא עמר , היו ערים רק מבחינת גודל אוכלוסייתן והוסיפו לשמור על צביונן הכפרי , בשמשן מרכזי שוק וספקות שירותים לאזורים הכפריים שהקיפו אותן . נוסף על אלה היו בארץ חמש ערים , בגודל שונה , בעלות אוכלוסייה ערבית יהודית מעורבת ו ירושלים , חיפה וטבריה שהרוב בהן היה יהודי ; וצפת ויפו , שמרבית תושביהן היו ערבים . כ ...  To the book