|
|
פרקארבע ה עשר ברוכוב : מארכסיזם ציוני תהליך ההתמודדות בין רעיונות סוציאליסטיים למשנה הציונית , שאת ראשית צמיחתו התיאורטית ראינו אצל םירקין , הלך והעמיק עוד יותר עם התפתחותה של התנועה הסוציאליסטית המהפכנית במזרח אירופה בתחילת המאה העשרים . רבים ממנהיגיה ומפעיליה של התנועה המהפכנית בתחומי האימפריה הצארית היו ממוצא יהודי ; אימוץ רעיון הגאולה האנושית האוניברסלית , הטמון בסוציאליזם , ריתק אליו מספר רב של משכילים יהודים צעירים , שזנחו את המסגרות המסורתיות של תחום המושב והעיירה ומצאו את החברה הסובבת אותם סגורה בפניהם , הצטרפות אל תנועות המחתרת הסוציאליסטיות השונות , שפרחו אז ברוסיה , היוותה את דרך המלך לרבים מצעירים וצעירות אלה לאמנציפציה חברתית ורוחנית < באמצעות המהפכה הסוציאליסטית , כך חשו , ייהרס לא רק המיבנה המדכא של החברה הצארית העריצה , אלא ייפרץ גם הנתיב לפתרונה של השאלה היהודית על ידי שילובו של הדור היהודי הצעיר המשכיל במפעל הגאולה האנושי הכללי . לגבי דור שניתק את עצמו במודע משרידי התרבות היהודית המסורתית ונדחה על ידי התרבות הרוסית השלטת , היוותה סיסמתו של מארכס "הפועלים אין להם מולדת...
To the book |
|
|