א. מבוא

א . מבוא נהר הירדן ויוכלו הירמוך הם דוגמה טובה לבעיות הכרוכות בהידרופוליטיקה ולסכנות שבניצול בלתי מתואם של אגני הניקוז . הספיקה השנתית של הירדן העליון ( מצפון לכנרת ) היא כ 660 מיליון מ"ק מים בשנה , ועליו נוספים בחלקו התחתון ( מדרום לכנרת ) כ 475 מיליון מ"ק ממי הירמוך . זוהי ספיקה קטנה ביותר לעומת ספיקת הנילוס , הפרת והחידקל , אך הסכסוך סביב מים מעטים אלו גדול וחריף לאין שיעור מאשר הסכסוך באגנים אחרים באזור . ארבע מדינות שותפות לאגן הירדן והירמוך , לבנון , סוריה , ירדן וישראל , מלבד הרשות הפלשתינית , שהיא מדינה בדרך . לבנון וסוריה אינן מכירות בישראל , ומצב מלחמה שורר ביניהן ובינה מאז שנת . 1948 עם ממלכת ירדן נחתם חוזה שלום בשנת 1994 ועם הפלשתינים שורר מצב של עימות מתמיד בדרגות שונות של חומרה . המאבק על מימי הירדן , שתחילתו בשנות ה , 50 הוא אחד הנדבכים בחומת האיבה המפרידה ביניהן ובינה . הבצורות הקשות , גידול האוכלוסייה המהיר והמאמץ להעלאת רמת החיים של כל האזור הביאו לניצול כמעט מלא של הירדן ויובליו והגבירו את המתיחות בין המדינות בשאלת ניצול המים . סוגיית המים איננה עוד נושא כלכלי גרי...  To the book