סיכום

בעתיד . גם שלוש המדינות האחרות מבקשות לנצל את מי הנילוס . בשנת 1984 הן החליטו לבנות על נהר הקגךה , הנשפך אל ימת ויקטוריה , סכר רב תכליתי לחשמל , לנופש ולהשקיה . מסיבות שונות הקשורות ביריבות בין המדינות ובין שבטים ובעקבות מעשי טבח והתערבות מדינות אירופה הבוחשות כל העת באזור , טרם הוחל בביצוע הפרויקט . גם דרישה זו תעלה מן הסתם על סדר היום באגן הנילוס בעתיד . ( Okidi , 1990 : 212 ) בין סודן למדינות ימת ויקטוריה נדרש הסכם לוויסות מי הנילוס הלבן . בשנים 1964-1961 ירדו באזור גשמים רבים והציפו את ימת ויקטוריה . הימה עלתה על גדותיה בקניה וגרמה נזקים כבדים . על פי דרישת מדינות האגם נפתח סכר אואן כדי להזרים מן הימה את עודפי המים , אך בעקבות זאת הוצף אזור הסוד , ואלפי נילוטים תושבי המקום טבעו . הסכר נסגר שוב והדבר הגדיל את הנזקים בימה . הבטחת חופי אגם ויקטוריה מחד גיסא וביצות הסוד מאידך גיסא נהפכה לבעיה גאופוליטית , שספק אם יש לה פתרון שיספק את שני הצדדים גם יחד . סיכום המדינות התחתיות ( מצרים וסידן ) צרכו במרוצת ההיסטוריה את רוב מימי הנילוס , בעוד המדינות העיליות ( אתיופיה והמדינות המשווניות , (...  To the book