תגובות השלטון

תגובות השלטון העיקרון של הכרה בנושאי המחאה אך לא במוחים ובדרך המחאה המשיך להיות המוטיב המוביל בהתייחסות השלטון למחאת "הפנתרים השחורים , " ואף התחזק . אבל השלטונות לא הצליחו לשחזר את ההצלחה המיידית שהיתה להם בדיכוי "מרד ואדי סאליב " . " הפנתרים השחורים , " בזכות התנאים שמנינו , הצליחו להחזיק מעמד זמן רב יותר ולזכות בחשיפה ארוכה ורבה יותר של מסר המאבק , עד לנקודה שבה לא יכלה הממשלה עוד להתכחש לקיומה של תנועה חברתית מזרחית רדיקלית . מדיניות התגובה של השלטון , כבר אחרי הכתבה הראשונה בינואר 1971 ולפני ההתארגנות עצמה , היתה התכחשות לאלמנט הפוליטי של הצעירים ממוסררה והתייחסות אליהם במישור הפלילי בלבד כאל "עבריינים . " מן הבחינה הזאת ההערכות במשטרה ובממשלה לגבי טיבה של הקבוצה היו מוטעות . 146 הם ניזונו משני מניעים סותרים . האחד היה הדפוס הישן של זלזול באפשרות של התארגנות מחאה מזרחית המונית על ידי קומץ צעירים אלמונים , שבעיניהם היו "עבריינים מועדים" חסרי השכלה ומשאבים ; והמניע השני הוא הזיכרון שהשאיר "מרד ואדי סאליב" בקרב מקבלי ההחלטות . כפי שבן גוריון לא היה מוכן לקבל את הפוליטיקה החברתית החדש...  To the book