המאבק המזרחי על ציר הרדיקליות בעשור הראשון

המאבק המזרחי על ציר הרדיקליות בעשור הראשון הקריטריונים למיקום בין רדיקליות למתינות : מידת הביקורתיות כלפי המדינה ומידת העימות עמה ועם האידיאולוגיה שלה " ליכוד יוצאי צפון אפריקה , " הממוקם בקצה הרדיקלי של הציר , הוא הארגון הקרוב ביותר להגדרה "תנועה חברתית , " עד שפנה לבחירות כמפלגה בניסיון אחרון לשרוד . כתנועה הוא התקיים שנה שלמה , ואילו כמפלגה רק חודש אחד , לפני הבחירות . לאחר הבחירות נדם הארגון הן כתנועה והן כמפלגה ונעלם מהמפה הפוליטית . התנועה , רוב זמנה , היתה חוץ פרלמנטרית וחרטה על דגלה אתגר משותף . "לחסל את האפליה העדתית " . המטרה היתה להרעיש את המדינה כך שהקריאה לחיסול האפליה תישמע ותפריע לסדר יומה . התנועה קיימה סולידיות חברתית ותרבותית , אך בעיקר ברמה המקומית של ואדי סאליב , שם ההיענות להנהגת התנועה היתה נרחבת , ופחות מכך ברחבי הארץ בקרב העולים המזרחים בכלל ועולי צפון אפריקה ומרוקו בפרט . וכבר הערתי בעניין זה שהמודעות המעמדית האתנית של בן הרוש וחבריו היתה עדיין "צפון אפריקאית" ולא מזרחית , כי טרם התפתחה מודעות וזהות כלל מזרחית , ומציאות אי השוויון כפי שהוא חווה אותה היתה בוואדי...  To the book