דיון וסיכום: הפוליטיקה והמאבק המזרחי בעשור הראשון

דיון וסיכום : הפוליטיקה והמאבק המזרחי בעשור הראשון כבר בשלב הראשון של המפגש הפוליטי בין המזרחים לאשכנזים , עם כינון המנדט הבריטי שהכיר במוסדות הציוניים האשכנזיים כמייצגי היהודים בארץ ישראל / פלסטין ב , 1920 ובדיונים עם התימנים והספרדים לקראת הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה , אנו מזהים את תחילת התגבשותן של שתי הגישות להשתתפות הפוליטית של המזרחים : האחת של המזדהים עם הציונות האירופית , ערכיה ומדינתה , אשר משתפים פעולה עמה תוך קבלת הנחות היסוד התרבותיות שלה ומתוך שאיפה להשתלב בעולמה ( להלן : מזדהים ומשתפים פעולה , ממ"פים ;( והגישה השנייה היא של ביקורת , מחאה ואלטרנטיבה שתכליתן האידיאולוגית היא השתלבות שוויונית מבחינה חברתית ותרבותית ( להלן : רדיקלים . ( על הציר הזה , במתח שבין שני הקצוות האלה , פעלו המזרחים מאז , ובאופן מובהק ונרחב יותר מאז , 1948 במערכת הפוליטית החדשה תחת השלטון הציוני האירופי הריבוני . לצורך הדיון במסקנות נאמץ את ההבחנה של היינס בין "רדיקלים" בקצה האחד לבין "מתונים" בקצה האחר . בתווך פועלים גוונים של שתי הגישות , הנמצאים בדינמיקה של תנועה ויחסי גומלין . הפעילות הפוליטית ...  To the book