פרק שני הדת: איך סומנו היהודים־הערבים כדתיים ולאומיים

פרק שני הדת : איך סומנו היהודים הערבים כדתיים ולאומיים רק האנושות הנגאלת תוכל לצטט כל רגע ורגע בעברה . ( ולטר בנימין " , על מושג ההיסטוריה ( " הדאגה לעולם הגשמי צריכה להיות מוטלת על כתפי הקדוש "בגלימה קלה שנקל להשליכה בכל עת . " כך סבר ריצ'רד בקסטר , שניסח בספרו Christian Directory תיאולוגיית מוסר פוריטנית באנגליה של מלחמת האזרחים . אלא שההיסטוריה סברה אחרת . מקס ובר ניסח זאת באופן קולע בספרו האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם : "בגזירת הגורל הייתה הגלימה לכלוב ברזל" ( ובר . ( 89 : 1984 בניגוד לפילוסופיה האוגוםטינית שקבעה את "עיר האלוהים" ואת "עיר האדם" כשתי ישויות נפרדות לחלוטין , העברת הסגפנות ( אסקטיזם ) הדתית מחדרי הנזירים אל חיי המעשה מיזגה את הדת והחולין אל תוך שעטנז אחד בלתי ניתן להתרה . במילים אחרות , גלימת הקדוש הכריזמטי , המעורב באופן וולונטרי בחיי החולין , הפכה למעיל בלם ( strait jacket ) שממנה איש אינו יכול להשתחרר ' . ובר לא עסק בלאומיות כשדיבר על כלוב הברזל . הוא גם לא עסק בעולם היהודי . עם זאת , דומה שהמטאפורה הוובריאנית רלוונטית לאופן שבו גלימת הקדוש היהודי נטמעה ונתמזגה...  To the book