|
|
פרק ראשון נקודת האפס : "הגילוי" של היהודים הערבים והפנומנולוגיה של הקולוניאליזם באבדאן תמונתו האמיתית של העבר חולפת ביעף ... זוהי תמונת עבר שלא תחזור , המאיימת להיעלם עם כל הווה שלא זיהה עצמו כתכלית שאליה מכוונת התמונה . ( ולטר בנימין '' , על מושג ההיסטוריה ( " בשנת 1942 עלתה על הקרקע קבוצת יהודים ופניה מיועדות להתיישבות . היא מנתה בתקופת השיא שלד , כארבע מאות וחמישים גברים , ביניהם פועלים מקצועיים ובלתי מקצועיים , מהנדסים , מנהלי עבודה , פועלי בניין , חרטים , מכונאים , שרברבים , מנהלי חשבונות , כתבנים ואפילו רופא שיניים . הם הקימו תשתית לחיי יום יום , פתחו בעבודה פרודוקטיבית של בנייה ותחזוקה של מבנים ובתוך כך הקימו מועצת פועלים , פיתחו ענפי ספורט , קיימו חוגים וערבי תרבות , ייסדו ספרייה שבתוך זמן קצר אספה כאלף ספרים ופרסמו עלון שבו תיעדו את חוויותיהם ' . באותה תקופה היו לא מעט התיישבויות מן הסוג הזה ברחבי פלסטין / א"י המנדטורית . בספרות התיאורטית כינו את היישוב "מושבה" ולשוכנים בה קראו "מתיישבים" או "חלוצים ; " אחרים כינו את היישוב "קולוניה" ואת השוכנים בו "קולוניאליסטים . " המינוח הי...
To the book |
|
|