פתח דבר לפני זמן לא רב , כשישבתי בבית קפה תל אביבי , פנה אלי במפתיע גבר מבוגר . " אתה הבן של אליהו שהרבני זכרו לברכה" ספק קבע , ספק שאל . הבטתי באיש שעמד לידי . מעולם לא פגשתי אותו לפני כן . הוא היה נאה למראה , כבן שבעים , עם מבטא עיראקי כבד . ככה נראה היה אבי לו היה עדיין חי , חשבתי " . שמי אבנר ירון " , הסביר " , אני גייסתי את אביך בשנות החמישים לקהילת המודיעין " . המרחק בין השולחנות בבית הקפה היה קטן ונדמה היה לי שהוא מעורר את תשומת לבם של כל יושבי המקום " . יש לי הוכחות " , אמר , ממתיק סוד " . אם תסכים , אראה לך אותן " . כשיצא את בית הקפה הרגשתי הקלה . עקבתי אחריו מבעד לשמשה הגדולה עד שחצה את הכביש ממול והתרחק . לא באמת הופתעתי . ידעתי משהו על "ההיסטוריה של אבא , " ובאיזה שהוא מקום ציפיתי אפילו שאפיזודה כזו תתרחש . אבל לא הבנתי בדיוק על אילו הוכחות הוא מדבר . האם הוא מבקש להוכיח לי שהכיר את אבא , שאבא היה חבר ב"קהילת המודיעין , " או שהוא האדם שגייס את אבא ל"קהילת המודיעין ? " לא הייתי בטוח שאשמע ממנו שוב . גם לא רציתי כל כך . שבועיים אחר כך פלט מכשיר הפקס במשרדי עמוד אחד " . ממתינה...
To the book