|
|
הוויכוח בתוך מפא"י על השימוש באלימות , 1935-1932 תנועת הפועלים , שקמה באירופה במאה ה , 19 לא חרתה על דגלה את סיסמת אי האלימות . אדרבא , תורתו של מרקס בדבר מלחמת המעמדות העניקה בסיס אידיאולוגי לשימוש בכוח . כנגד החוק והעוצמה הפיסית של המדינה , אשר היו לצדם של המעמדות השולטים , העמידה תנועת הפועלים המתגבשת את כוח ההמונים ואת הפעולה ההמונית . במקביל לכך התפתחו בזרמים מסוימים של תנועת הפועלים השקפות טרוריסטיות . ככל שהתקדמה הדמוקרטיה הפוליטית , כן גברו בתנועה הסוציאליסטית היסודות הרפורמיסטיים , שהתרחקו מן האלימות במאבקים פוליטיים חברתיים . זיקתן של תנועות סוציאליסטיות מסוימות לרעיונות פציפיסטיים בערב מלחמת העולם הראשונה ואחריה חיזקה בתוכן את המגמות השוללות אלימות . לעומת זאת הוסיפו אותן תנועות , שדגלו במהפכה ובדיקטטורה כדרך יחידה לשלטון , לראות באלימות אמצעי לגיטימי במאבק . הזרם העיקרי בתנועת הפועלים היהודית בארץ-ישראל ראה עצמו חלק מן המחנה הסוציאליסטי הדמוקרטי . זיקה זו לא נבעה מתוך שלילה עקרונית של המהפכה והדיקטטורה , אלא מתוך ניתוח מצבה של התנועה הציונית , ההגשמה הציונית ומעמדה של תנוע...
To the book |
|
|