בין לאומיות ללאומנות

בין לאומיות ללאומנות גרעינה הפנימי של כל תנועה לאומית הוא אי רציונלי . ההזדהות עם בני מסורת תרבותית והיסטורית משותפת , דוברי אותה השפה , בני אותו המקום , בעלי תכונות אתניות משותפות , אינה תולדה של הגיון או של תבונה . כוחה של החוויה האתנית המשותפת אין מקורו רק באינטרסים משותפים , המעוגנים בעולם המציאות הרציונלי , אלא בעיקר ברבדים עמוקים יותר בנפש הפרט והקולקטיב , שבהם שולטים יצרים קמאיים , הנענים לקריאת הגזע והדם , ההיסטוריה וחוויות היחד המרטיטות . בכוחה של חוויה זו מתעלה הפרט מעל לאינטרס האנוכיי שלו לשירותו של מושג מופשט לכאורה , אך נתפש ומובן באורח אינטואיטיבי - האומה - ולשירות התגשמותה במדינה עצמאית . לפתחה של כל תנועה לאומית רובץ חטא הלאומנות . הקו המפריד בין שני המושגים " , לאומיות" ו"לאומנות , " דק עד כדי חשש יחסיות . שכן מה שנתפש אצל האחד בלאומיות , המושתתת על צדק היסטורי , נתפש אצל האחר בלאומנות צרת או פק . אך מעבר לראייה הסובייקטיבית של מהותה של תנועה לאומית , יהיה השיפוט , אם עברה את הקו הדק , המפריד בין שני הסוגים , מבוסס על בדיקת מעשיה . דומה שקו זה יימצא בסייגים , שבהם מסי...  To the book