|
|
בגבנו אל הקיר 1944-1939 " מר . בין שנים טובות לשנים רעות ? כששנים טובות באות לעולם , הבריות נעשים אחים זה לזה , כששנים רעות באות לעולם - הכל נעשים אחרים זה לזד . והכל מן הרעב ומן הפורענויות" [ מירקו כ » י שגיטסו ברל , בדבריו בכיגוס " חבר המקשרים" בתל אביב , 20 . 1 . 1940 , ביב [ 15 / 2 / 40 א . בעין הסערה הכל המתינו לפרוץ מלחמת העולם , וכשפרצה - הפתיעה והדהימה . יש משהו מהמם ומשתק בידיעה , שהעולם צועד לקראת מרחץ דמים , שאין איש יודע סופו . בייחוד נכון הדבר לגבי מי שאינם מצויים במרכז הפעולה , ואינם אלא מושאים להחלטותיהם של אחרים , הדנים אותם לשבט או לחסד . מעולם לא נתבלטו חולשתו של היישוב ומיעוט יכולתו כמו בשנים אלה , שבהן התגוששו איתני עולם וכילו כוחותיהם במאבק אדירים . בתוך הסערה , אשר טילטלה את העולם כולו ואת העם היהודי בפרט , נמצא היישוב היהודי בארץ במצב של שלווה יחסית : אומנם מטוסים איטלקיים הפציצו פעמים אחדות את חיפה ותל אביב ובהפצצות נהרגו ונפצעו אנשים רבים . אומנם עד 1942 סבל היישוב ממשבר כלכלי , שהביא חלקים בתוכו עד לידי חרפת רעב . אולם בהשוואה לסבל , שידעה האוכלוסייה האזרחית ב...
To the book |
|
|