חלק ד מעבר לשלב השלישי : הרחבת הבניין עד כה , האפשרויות לפתרון העימות בין הפמיניזם למסורת היהודית הוגבלו לשמירת מעמדן של הנשים כמות שהוא , לחיפוש מקום לשיפור במסגרת האילוצים הקבועים של המסורת , או להבאת שינוי באמצעות צורה רדיקלית יותר של רביזיוניזם סוציולוגי או תיאולוגי , או של חידוש הלכתי ללא מעצורים . אני טוענת שההתקרבות בין הפמיניזם למסורת חייבת לנוע במסלול אחר , המפוגג את ההבחנה החדה בין הנחות היסוד הראשוניות של המסורת לבין הצורך בפירוש משמעותן מחדש לאור הנסיבות המשתנות . גישה זו , המתבססת על נטייה פמיניסטית למוסס הפכים בינאריים על ידי טשטוש ההבחנות ביניהם , מוצאת תהודה בכמה היבטים עכשוויים של המחשבה הפוסט מודרניסטית . באופן משמעותי יותר , היא גם תואמת תפיסות נזילות של דבר ה , ' המושרשות במסורת היהודית אך נוטות להשתכח בזמנים של מתח אידיאולוגי . לצורך התוויית שיטה זו , המלכדת את הטקסט עם פרשנותו , אני פותחת בפרק ט ברמה המעשית , ומראה כיצד ניתן לסגל גיוון ושינוי אפילו בתוך מסגרת דתית סמכותית , ובלבד שמתלווה אליהם מחויבות חזקה לציבור נאמני ההלכה ולמסורת הפרשנית שלו כפי שהיא מתממשת בפו...
To the book