מבוא

מבוא בפרק הקודם למדנו על ספרות עתיקת יומין שהייתה בידי הקראים לפי עדותם שלהם . שיערתי שספרות זו ששייכוה ל'צדוקים' ול'כת המערות' היא למעשה ספרות קומראן . פרק זה מוקדש לחקר תורתו של מישויה אלעכברי , אשר פעל במחצית השנייה של המאה התשיעית . כתביו אינם בידינו , ורק מקצת מהלכותיו נשתמרו בחיבורים קראיים . חיבורים אלו עוינים למישויה ואינם אומרים דבר וחצי דבר על המקורות אשר שאב מהם את הלכותיו . עיון מדוקדק בהלכות אלו חושף זיקה להלכת 'כת קומראן / ואף זורה אור על פינות נעלמות בהלכה זו . כאן המקום לומר מספר מילים על הדרך שניתן לחשוף בה שרידי הלכות קומראניות בשיח הקראי . רוול שלמד על הלכות ראשוני הקראים , כפי שרוכזו בחיבורים קראיים מאוחרים הכתובים בעברית , הגיע למסקנה שאין זיקה 1 כלשהי בין הלכותיהם להלכות מגילת 'ברית דמשק' שנתגלתה בגניזה . בידינו היום מגילות קומראן שלא היו בידי רוול , ואנו מלקטים את הלכות תורת אבלי ציון הקראים מחיבוריהם שלהם , דהיינו , מפירושים למקרא ומספרי מצוות , אשר נכתבו ברובם בערבית יהודית . אך לו דרך משל , היינו מסתפקים בריכוז הלכותיו של יפת בן עלי מקרב חיבוריו שלו , היינו עש...  To the book