ז) היהודי הבלתי-אותנטי

קונקרטית ומוגדרת , כדי ל ה ס ב י ר ה , ולא כדי לתאר באמצעותה את רעיונותיו , ניבעו בה סדקים , אשר ילכו ויתרחבו במשך הזמן , עד אשר יצטרך , החל משנות - החמישים , להכניס רביזיה מסוימת בהשקפתו ולשקוד על עיבודה וניסוחה מחדש . התמורות האלה יגיעו אחר - כך לכלל ביטוי בולט בספרו ' ז ' נה הקדוש , שהקן וקרבן ' מ - 1952 , ובעיקר ב ' ביקורת התבונה הדיאלקטית ' מ - 1960 ; אין זה מקרה שראה צורך להקדים לאותו ספר מבוא מקיף ויסודי על " שאלת המתור " . דומה שהחיבור הקטן על השאלה היהודית , משנת 1946 , מייצג כבר את ראשית המפנה הזה בהשקפתו הכללית . אם עד אז הכיר סארטר רק במיגבלה אחת ויחידה , הכובלת את האדם - הלא היא החירות - עכשיו , משניסה לברר את מהותה של השאלה היהודית , הוא למד לדעת כי מעמדו של היהודי שונה מאותו מצב מופשט של האדם , שבו טיפל בהגותו הפילוסופית . החירות , שהוא השבה כסימן - ההיכר המובהק לאיפיון האדם , לא הספיקה להנהיר את מהותו של היהודי . כאן מתערבים גורמים אובייקטיביים , שהם בלתי - תלויים ברצונו הסובייקטיבי החופשי של היהודי . כמו הוגים ומבקרי - ספרות שונים ורבים לפניו ואחריו - מ . ב 1 ב ר , א ....  To the book