ה) מהותה של האנטישמיות ׳הדמוקראטית׳

בחברה הצרפתית פחות או עתר מחוסנות מפניה , הואיל ו " 1 להן עטינים עתר חשובים לענות בהן ( שם , ע ' 21 - 22 ) , הינן מפוקפקות למדי , ואינן עומדות במבחן הניתוח ההיסטורי המדוקדק . האנטישמי " הרי זה אדם ירא . ודאי , לא את היהודים הוא ירא , אלא את עצמו , את תודעתו , את חירותו , את האינסטינקטים שלו , את הצורך להודות באחריותו לדברים , את בדידותו , את התמורות העשויות לבוא עליו , את ההברה ואת העולם . את הכל ירא הוא זולת היהודים . הרי זה מוג - לב , שאינו חפץ להודות במורך - לבו , רוצח המעמעם ומדוייק את נטייתו הרצחנית , בלא שיוכל לבטלה , ושבכל - זאת לא יעז לרצוח אדם , אלא אם כן המדובר בצורת - אדם בלבד או ברציחה המבוצעת מתוך האנונימיות של ההמון : הרי זה אדם ממורמר שלא יעז למרוד , מאימת התוצאות של מרדו " ( שם , ע ' 31 ) . ואילו " בהיצמדו לאנטישמיות , אין הוא סתם מאמץ לו דעה , אלא בוחר באישיותו " ( שם ) . בדיבור אחד , הדגש בארגומנטאציה של סארטר מושם בפחד . האנטישמי אינו מעז לקבל את האמת כאשורה , כלומר שהוא בלבד א ח ר א י למה שהוא ה פ ך - ל ה י ו ת בהברה הקיימת . זהו מוטיב , שעובר מן ' הישות והאין ' אל ...  To the book