ד) השורש המטאפיזי של האנטישמיות

המתנהל בו על האנטישמיות : מן - הנמנע כי אדם יהיה טוב בדרך - כלל , ורק לוקה באנטישמיות . הוא מספר על " מוכר דגים : מורתח בשל תחרותם של שני מוכרי דגים יהודיים , שהסתירו את מוצאם , נטל יום בהיר אהד בשנת 1942 את העט לידיו והסגירם . אומרים , שמכל הבחינות האחרות היה איש נעים וחביב , האדם הנחמד שבעולם . אולם איני מאמין בכך : אדם הרואה כדבר טבעי הסגרתם של אנשים , אינו יכול להיות שותף לתפישתנו את האנושי " ( שם , ע ' 14 ) . וסארטר בא לקבוע גלשון שאינה משתמעת לשתי פנים , כי " האנטישמיות אינה משחייכת למחלקת הרעיונות , המוגנים ע " י הזכות לדעה חופיטית " ( שם , ע ' 8 ) . זהו משפט - ויפתח להבנת מהלך מחשבותיו של סארטר בשאלה הנדונה . הוא מזכיר - להפליא את עמדתו של מ נ ד ל ס ו ן בפרק הראשון של ' ירושלים ' , כי במדינה האזרחית צריך לשרור הופש מחשבה ואמונה מלא , אבל אין הסובלנות חלה על יריבי - הסובלנות . האנטישמיות , לפי סארטר , איננה בגדר ד ע ה כלל , אלא היא ר ג ש , היפעלות ) ; passlon שם ) . מתוך אותה הנמקה הוא קובע בהזדמנות אחרת , שאי - אפשר לכתוב רומן טוב , המלמד זכות על האנטישמיות ; עצם הכוונה לכתוב ס...  To the book