להחריזם את קול המצפון היהודי בקרבי " ( שם , ע ' 44 ) . יתר - על - כן : " מה רב היה תמהוני , כשמצאתי בכתבי - היד הנושנים שלי הצדקה - מראש לשאיפותי היהודיות כיום הזה " , והוא מביא בהמשך את תמצית הדברים , שכתב ב - 1840 ( שם , ע ' 5 / 44 ) . 135 משעה שנענה ל " קול המצפון היהודי " , שנתעורר בו מחדש , התמכר הס לחקר שאלות עמו באותו להט , שאיפיין אותו קודם - לכן בפעילותו הספרותית והציבורית בשאלות הסוציאליזם ; במשך שנים מעטות קנה דעת הרבה במדעי - היהדות . ל ו צ א ט ו ( שד " ל ) וג ר ץ , שעם האחרון נתקשר בידידות אמיצה , היו שני המאורות הראשיים , שהאירו את דרכו בתהום הזה . גם במקרה זה דומה הזעזוע הנפשי , שעבר על הס ב - 1840 , למה שיקרה כעבור המישים שנה לברנאר לאזאר , שכבר הזכרנוהו קודם , בעקבות פרשת - דרייפוס . קיים אמנם גם הבדל מסוים , שאין להתעלם ממנו בהקשר דיוננו : עלילת - דמשק גרמה להם רק זעזוע ראשון , אך לא חוללה עדיין מפנה בפועל בהווייתו ובהשקפתו היהודית , ואילו פרשת - דרייפוס , שלאזאר היה מעורב בה מבחינה ציבורית ומשפטית מן הרגע הראשון , עוררה בו מניה - וביה את הכרתו היהודית . תגובתו הרגשית...
To the book