ג) היהדות בעיני הס הצעיר

על - פני שילר וברנה , ואולם משום שאני לא רק יודע את אשר אני רוצה , אלא גם רוצה את אשר אני יודע , הרי שיש בי יותר מן הנביא מאשר מן הפילוסוף . " 122 את הדברים הללו , החדורים רגש מוסרי עמוק , כתב אותו הס , אשר בשבילו היה שפינוזה , * הראציונאליסטי לעילא , גדול ההוגים שבכל הדורות , ומקור השראתו הרוחנית החשוב ביותר . אף - על - פי שסגנונו הנמלץ והפתטי מעורר לא - אחת רושם , כאילו ניתנת הבכורה לרגש ולא לתבונה , לא כן הדבר . אין הוא מפחית מערכה של התבונה , אלא שולל את ניתוקה מן העשייה , ממה שאפשר לכנות , אגב שאילת מטבע - לשון מודרנית משל סארטר , engagement , מגויסות . הפילוסוף צריך להיות מודרך על - ידי התבונה , אך ל 8 לו להתבודד ב ' מגדל - שן ' ; כל זמן שהחברה האנושית מיוסדת על יסודות אנטאגוניסטיים , ולא הגיעה לאותה הארמוניה נכספת של אחדות החיים הקוסמיים , האורגאניים והסוציאליים , שהיא חזון העתיד , אין לדעתו של הס זכות - קיום לפילוסופיה , המסתגרת בחקר הדברים גרידא , מבלי לרצות לשנותם ולהיטיבם הלכה - למעשה . מבסנה של הפילוסופיה הוא בשינוי העולם . זוהי אותה המסקנה , שהגיע אליה באותה עת גם מארקס בה...  To the book