ו) תפקידם של ׳חוקי-התורה׳

תעמוד אחר - כך , במשך למעלה ממאה שנה , בסימן השאיפות הבלחי - פוסקות לאיזון שתי המגמות הללו של אוניברסאליזציה ופארטיקולאריזציה . תורתו של מנדלסון על שלושת הרבדים מאירה את התלבטויותיו העיוניות שבעקבות הפנייה הנ " ל של קראנץ ; עצם החלוקה לא היתה חרה והלקה . כבר ברובד השני דיבר מנדלסון , כאמור , על " ידיעות המטוריות . . . שהיו ליסוד הקשר הלאומי " , הווה אומר שגם לאמיתות ההיסטוריות יש במובן מסוים חלק בייחודו של העם היהודי . תורתו סמחישה יותר - מכל , ובמלוא החומרה , את הבעייתיות האידיאולוגית , שליוותה את מעמדו ההיסטורי החדש של עם ישראל במערב - אירופה בפרוס המאבק על האמאנציפציה . מזדקרות לעין נקודות תורפה עיוניות , שלא נמצא להן הסבר מניח את הדעת : 1 ) אם חוקי התורה ניתנו בהתגלות , מדוע חלה התגלות זו רק על החוקים , ולא על תחומים אחרים ? 2 ) כלום יוצא מכאן , שרק היהודים זכו למאורע חד - פעמי כזה של התגלות ? 3 ) מאידך - גימא , כיצד להסביר את העובדה , שרבים בחוקים הללו , שניתנו לפי מנדלסון בהתגלות ליהודים , יש להם תוכן אוניברסאלי ברור ? עשרת - הדיברות - עיקר - העיקרים בתורת היהדות - הינם בךדאי חוק...  To the book