|
|
פרק ששי מוטיבים , תבניות וסצינות דפוס אין לד בעולם סיפור שאינו דומה לסיפור אחר , מבחינה זו או אחרת . על אף ריחוק המקום והזמן שבין ציוויליזציות שונות , ישנן שאלות קיומיות משותפות , ויש רגשות בסיסיים המפעמים בלב האדם באשר הוא . ההתמודדות המתחרשת עם אלה , אף על פי שהיא מצמיחה דרכי ביטוי חדשים , לא ביטלה מעולם את היסודות הזהים או הרומים . הודות לכך נרקמת מערכת יחסים עצמאית בין הסיפור ובין קוראיו . היא עצמאית משום ששליטתו של המחבר על האסוציאציות של קהלו מוגבלות ביותר . אין הוא יכול לדעת במה ייזכר הקורא בשלב כלשהו של קריאת סיפורו . אם ירצה המחבר לרמוז שסיפורו דומה לסיפור מסוים דווקא , יהיה עליו לספר אותו באופן מיוחד : סיפורו יהיה זקוק להדגשים ייחודיים , זרימת עלילתו תהיה מושפעת מן הסיפור המושווה , וחייו העצמאיים יהיו נתונים בסכנה . מרגע שיעמוד הקורא על קווי הדמיון הבולטים , תתרכז פעילותו בחשיפת המשמעות של הרומה והשונה בין הסיפורים 1. במקרים רבים יתברר שללא הסיפור ששימש כדגם או כאב טיפוס , אין לסיפור הנוכחי קיום מלא : " ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר"( בר' כ , א ) . ...
To the book |
|
|