סיפורי שליחות או בשורה ללא פירוט חוזר

שזה ימהר וישלחנו 41. יואב , ככל הנראה , חשב על האפשרות הראשונה . מן הסתם סבר שרור , בראותו את הכושי , כבר יהיה מוכן במידת מה לבשורה רעה , בעוד שאחימעץ מזוהה עם בשורה טובה , וכך אמנם מתברר מדברי דוד עצמו ( פס' כז ) : " איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא". אם בדיעבד מסתבר שלרצונו הטוב של יואב נתלוותה גם מידה של קהות חושים , הרי שזוהי אירוניה כפולה , הפוגעת ביואב כשם שהיא פוגעת בדוד . העובדה היא שדברי אחימעץ מעודנים ומרככים ככל שניתן את הבשורה הקשה . יוצא אפוא שבשלב הראשון של דרמה זו אנו יודעים יותר משיודע דוד , ואילו בשלבה השני אנו יודעים יותר משיודע יואב . כך האירוניה חוזרת מן הנמען אל המוען , ובהתרוצצות זו מתקבלת תחושה שהתחרות בין שני המבשרים היא מעין ביטוי מוחצן למאבק הפנימי שבנפש דור . במלים אחרות , הכפילות הטראגית במשמעותה של בשורה זו מתגלמת בדמויותיהם של שני המבשרים . סיפורי שליחות או בשורה ללא פירוט חוזר לא בכל הסיפורים שיש בהם שליחות חוזר הכתוב ומפרט את מעשי השליח או את אופן הבאת הבשורה . יש שבסיפורים מדלג הכתוב לחלוטין על שלב הביצוע ואינו מזכירו כלל . לעתים , כשהמחבר משתמש במבנה אלי...  To the book