אמצעי עזר: מלים מנחות וביטויי מפתח

שיבקשו אויבי דוד לטפול עליו ידועים גם לו , למחבר , וכיוון שאין הוא חושש לחשפם , מן הסתם בטוח הוא שבשיקול הסופי תכריע כף הזכות . גם כאן הגיבור עצמו איננו מתלבט . רק בסיפור מרר אבשלום מתגלה דוד כנקרע בין שתי נאמנויות או בין שני מישורי ערכים . בסיפורים האחרים , המחבר הוא המעמיד אותנו בפני הקונפליקט ובפני הצורך להפעיל את כוח השיפוט . בסופו של דבר , גם בסיפורי אברהם וגם בסיפורי יעקב , מוטל על הקהל לשפוט בין הנאמנות לערכי מוסר קונוונציונליים ובין החיבה לגיבורי הסיפור , ומן הסיפור משתמע שיש להעדיף את הנאמנות לאידיאלים על פני המעלות האישיות . אבל בסיפורי דוד , ובמידה רבה גם בסיפורי משה , כבר יוצאים המחברים מתוך הנחה שגם בתפיסת הקהל עומדים הערכים הלאומיים מעל ומעבר לחשיבות מעלותיו האישיות של המנהיג - השליח . העדפה זו היא המאפשרת למחברי סיפורי המקרא לעצב את סיפוריהם כך שהדרישה להקרבה למען היעוד תתקבל כדבר המובן מאליו 18. עם זאת , אין להסיק מכך שהתפתחות זו של האמונה ושל רמת המוסר כרוכה בהכרח ביחס ישר עם התפתחות דרכי עיצובו האמנותי של הסיפור המקראי . גם בסיפורים המשקפים דרגת אמונה פרימיטיבית יותר ...  To the book