sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
באותה צפיפות כמו רובעיה הישנים של העיר ? אם נניח שכן הוא , יהיו לדבר השלכות מרחיקות לכת לגבי גודל אוכלוסייתה של ירושלים בסוף ימי בית שני . לפי ממדיה המירביים תפסה ירושלים אחרי ימי אגריפס שטח של 1,500 או 1,800 דונם , שהיה מצביע על כ - 60,000 או 70,000 תושבים - כפליים מאשר בימי הורדוס . ו ו עלייה כה תלולה במספר התושבים תוך זמן קצר אינה מתקבלת על הדעת ; ומבחינה זו מוטב אולי להניח שהרובע הצפוני לא נבנה בצפיפות , ודבר זה אמנם נרמז במפורש אצל יוסף בן מתתיהו . מוטב להניח , שמספר תושביה לא עלה על ,.000 50 נפש . אך גם לפי אומדן צנוע זה היתה ירושלים בתקופה זו העיר הגדולה ביותר , מבחינת מספר תושביה , שידעה ארץ - ישראל עד לתקופה הביזנטית , שאז , אולי , מספר תושביה היה רב יותר . עיר המתים 1 את ההתרשמות החיה ביותר מן הארכיטקטורה של ירושלים בסוף ימי בית שני ניתן לקבל מהסתכלות בקבריה דווקא . והסיבה היא שהם נחצבו ברובם בסלע . תוכנם אמנם נשדד עוד בימי קדם אך המבנים עצמם נשתמרו , הידועה ביותר היא קבוצת המבנים שלצד הקדרון - " יד ,"אבשלום " קבר ,"זכריה " קבר בני ,"חזיר קבר"ו ."יהושפט השמות דמיוניים בחלקם ו...  To the book
כנרת, זמורה דביר בע"מ

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help