כולו . כך גם שימשו קורות - עץ בין הנדבכים בירושלים לחיזוק הבניין . הנדבכים התחתונים בבית - המקדש היו מאבני גזית גדולות , גם הקירות החיצוניים היו מאבן , אך הקירות פנימה היו מצופים בלוחות של עצי ארז . במקרא גם נזכרים הקישוטים השונים שבקירות : מקלעות , כרובים , תימורות , פטורי - ציצים , ושרשרות . משמעותם של מושגים אלה התבהרה אף היא מן החפירות הארכיאולוגיות ובמיוחד מפיתוחי השן שנמצאו בשומרון ובמקומות אחרים . בסיכום ניתן לומר שנית - המקדש לא היה מבנה חריג ויחיד במינו אלא צורתו , חומרי הבניין , כלי הפולחן ואף הקישוטים שבו מקובלים היו במקדשים ובמבנים אחרים במזרח הקדמון . המייחד את בית - המקדש בירושלים הוא לא במראהו ובמבנהו אלא בתוכן הרעיוני והדתי שנסכו בו בני ישראל בימי בית ראשון . סכום במאה א"הי לפני נ"סה הועמד עצם קיומו של עם ישראל בסכנה כמה וכמה פעמים . לאתגר הפלישתי מצאו בני ישראל מענה בהתגברות על הניגודים השבטיים ובהקמת ממלכה מאוחדת . ממלכה זו נחלה הצלחה רבתי בתנאים שנוצרו ובזכותו של דוד המלך . תקופה קצרה של כשני דורות היתה קיימת אימפריה גדולה שהקיפה כמעט את כל מרחב סוריה וארץ - ישראל , ...
To the book